פוזננסקי ארתור

ארתור פוזננסקי   עבד במסחר לפרנסתו. הוא השתלם בעבודה סוציאלית יהודית, והיה יו"ר בהתנדבות של מחלקת סיוע סוציאלי במרכז ברלין מטעם הקהילה היהודית בשנים 1933–1938. בתפקיד זה ליווה 120 נערים ונערות לדנמרק ב-1935, וחזר לגרמניה. ב-1938 ליווה קבוצה נוספת של 30 צעירים יהודים לשוודיה כדי להצילם מהנאצים, ומתוך תחושת אחריות לגורל עמו חזר שוב לגרמניה. בשנים 1939–1941 הדריך וניהל הכשרות של "החלוץ" בגרמניה, ואף ניהל את המעון לנוער יהודי בסיכון ומנע את גירושם של 60 צעירים ששהו בו, עד שהועבר בספטמבר באותה שנה לעבוד במפעל צביעה בברלין. כאשר גורש לאושוויץ, בפברואר 1943, הציל יהודים בתפקידו כעובד משרד המרפאה תוך סכנה חמורה לחייו. הוא זייף מסמכי מחלה ומוות והשיג מנות אוכל נוספות, ימי מנוחה ונעליים, שהצילו יהודים ממחלות וממוות בקור הנורא. אחרי המלחמה פעל במסגרת "הבריחה" וסייע לעלייה בלתי לגאלית של יהודים לארץ ישראל