אלמה רוז כנרית, נולדה באוסטריה, הקימה באושוויץ את תזמורת הנשים. בנובמבר 1939 עזבה רוזה את אנגליה כדי להופיע ככנרית בהולנד. רוזה נשארה בהולנד אף שרישיון הכניסה שלה לאנגליה עמד לפוג. הרישיון פג בראשית מאי 1940, וכשכבשו הגרמנים את הולנד בסופו של אותו חודש, לא יכולה הייתה להימלט. בזמן הכיבוש הגרמני של הולנד היא התגוררה אצל משפחות ידידים, והמשיכה להופיע בהופעות פרטיות. במקביל ניסתה לקבל ויזה לארצות הברית. במרץ 1942 בתקווה שבכך ינצלו חייה, נישאה בנישואין פיקטיביים למהנדס הולנדי תמהוני בשם קונסטנט אוגוסט ון ליוון בומקאמפ. בדצמבר 1942, במהלך ניסיון לברוח לשוויץ, נפלה רוזה בידי הגסטאפו, ובסופו של דבר גורשה לאושוויץ. כדי להישאר בחיים, הנהיגה רוזה את תזמורת הנשים באושוויץ. התזמורת הורכבה מנגניות חובבות, ובתנאים הקשים בהם ניהלה רוזה את חברותיה – לעיתים חלשות ובקושי מתמצאות – נאלצה לנקוט בתקיפות וביד קשה; הודות לכך הצליח רוב מכריע של חברות התזמורת לשרוד את המלחמה. אלמה רוזה מתה במחנה הריכוז בחודש אפריל 1944. לפי מקור אחד, היא נפטרה כתוצאה ממחלה ללא טיפול, שהייתה מלווה במספר ימים של חום גבוה, אך ניומן וקירטלי שוללים גרסה זו בספרם. לפי מחקרם סיבת המוות אינה וודאית – ייתכן שמתה כתוצאה מהרעלת מזון, ויש הסבורים שהורעלה על ידי אנשי אס-אס אחדים שהתנגדו לתזמורת. עוד הם כותבים שרוזה טופלה בבית החולים של המחנה בניסיון להציל את חייה